שלוש התרגולות של הפוגע המצוי, או איך תרכוש את המיומנות של השופטים במשפט קצב
ישנן 3 תרגולות בסיס של הפוגעים, שחשוב להכיר אותן כדי לא להתבלבל לנוכח טענותיו של הפוגע. 1. התרגולת הראשונה היא "הכחשה ומזעור". איך זה נשמע למעשה? אתן דוגמא מחיי הצבא: לילה אחד מעיר הסמל את אחד הטירונים: "נרדמת בשמירה"!! בתגובה אינסטינקטיבית טען הטירון: "לא ישנתי. ואם ישנתי אז כמה". בדומה לכך הפוגע תמיד יטען שמדובר בעלילה והוא בעצם לא עשה כלום. כאשר בלתי אפשרי מבחינתו לטעון להכחשה מוחלטת הוא ימזער את הפגיעה – "זה נעשה בהסכמה", או אם מדובר בפוגע קטין – "זה היה משחק ילדים" וכדומה. התרגולת הזו הייתה קו ההגנה המרכזי שנקטה הסנגוריה בתיק קצב – דחייה מוחלטת של טענות המתלוננות. "לא היו דברים מעולם", חזר והדגיש קצב, וככל הנראה חייב את סנגוריו לטעון זאת בבית המשפט. כחלק מהסיכומים בכתב שהוגשו לשופטים העלו סנגוריו גרסה חלופית, שעמדה בניגוד לעמדתו של קצב לאורך המשפט: הם טענו כי אם אכן היה מגע מיני בין הנאשם לא' ממשרד התיירות, הוא נעשה בהסכמה. כאן כבר אין מדובר בהכחשה, אלא במזעור – מה כבר עשיתי? היא הסכימה! 2. התרגולת השנייה היא הפגנת "קרבנות נחושה". ברור שבמקרה של פגיעה מינית הקורבן הוא הנפגעת או הנפגע. הפוגע לעומת זאת ינכס לעצמו את תפקיד הקרבן ויטען שהוא בעצם הקרבן בפרשה. 3. התרגולת השלישית היא דה-לגיטימציה של הנפגעים. דוגמאות אחדות: "היא חולת נפש" (כאילו שמישהו פעם הוכיח שאחוז תלונות השווא בקרב חולי נפש גדול יותר מזה שבקרב בריאים בנפשם), "בשביל קריירה היא מוכנה לעשות הכול", הוא "ילד בעייתי בבית הספר. מן הסתם הוא מפנטז", "הוא משוגע ידוע", "הוא איים עלי שיסחט אותי" לא להתבלבל! שלוש התרגולות האלה משמשות את הפוגעים באשר הם, וחשוב לא להתבלבל למשמען טענות מן הסוג הזה. למעשה הטענות האלה כל כך צפויות עד שניתן לראות בהבעתן תיוג של הפוגע כפוגע. נאום קצב דוגמה טובה לשילוב שלושת התרגולות כאחד, תוך ניצול קהל אוהד, נתן הנשיא לשעבר, משה קצב, בנאומו בקריית מלאכי, בטרם הורשע בדין. אני מצטט כתב שפורסמה ב – YNET. הוספתי רק את הכותרות. קצב: חבל התלייה שלי - חבל ההצלה של מזוז
הכחשה ודה-לגיטימציה של היועץ המשפטי יותר משעתיים וחצי עמד הנשיא לשעבר במתנ"ס בקריית מלאכי ותקף בעיקר את היועץ המשפטי: "המערכת היתה נחושה להפליל אותי בכל מחיר, אני עומד בפני מתקפה תמנונית". דה-לגיטימציה של הנפגעת על א' ממשרד התיירות, אמר: "שמעו (מי? שמירה על עמימות) אותה אומרת שאם תצטרך לשקר כדי להפיל אותי, תעשה זאת". "אני מאשים", גירסת הנשיא לשעבר: מול קהל תומך בקריית מלאכי יצא הערב (יום ה') הנשיא לשעבר במתקפה חריפה וארוכה נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. "חבל התלייה שלי הוא חבל ההצלה של מני מזוז", אמר קצב והחליף את מושא ההאשמה מנאומו הקודם, אז היו אלה כלי התקשורת. דה-לגיטימציה של הנפגעות בדבריו תקף קצב באופן אישי את המתלוננת המרכזית בתיק נגדו, א' ממשרד התיירות: "היא נכשלה כישלון אדיר במשרד התיירות. אי אפשר היה לסבול אותה, היא חיפשה כל דרך לפגוע בי. שמעו אותה אומרת שהיא תגיד שהטרדתי אותה, ושאם תצטרך לשקר כדי להפיל אותי, היא תשקר". על א' מבית הנשיא אמר שבמשטרה נסגרו נגדה תיקים הקשורים בעבירות חמורות. קרבנות נחושה במהלך הנאום גם התעמת קצב עם העיתונאים שלום ירושלמי ורינו צרור. הנשיא לשעבר טען כי ירושלמי רודף אותו, וצרור נחלץ להגנת הקולגה. בעקבות העימות, ירושלמי הוצא מהאולם בליווי מאבטחים ואילו צרור יצא בכוחות עצמו. קרבנות נחושה ודה-לגיטימציה ליועץ המשפטי הנשיא לשעבר אמר כי היועץ המשפטי הפך ל"חוקר, השופט והתליין", וטען כי המתקפה המשפטית נגדו היתה "התפרצות היסטרית של שנאה ורוע, שכללה הדחת עדים, תדרוך ולחץ על עדים, במטרה להפליל את נשיא המדינה... במשך תקופה ארוכה אני עומד בפני מתקפה תמנונית". הוא הזכיר כי בהחלטה להגיש נגדו כתב אישום באונס, מזוז סירב לקבל את עמדת מפכ"ל המשטרה, שסבר שאין להאשימו בעבירות חמורות. הכחשה ודה-לגיטימציה לכולם בניסיון להשחיר את פניו של מזוז אמר קצב כי היועץ המשפטי לממשלה ביקש להוציא צו איסור פרסום על מסמך שכלל את שמות המתלוננות נגדו, שלטענתו הן למעשה מעלילות עלילות. בהקשר זה קצב תקף גם את כלי התקשורת שלא התעקשה על הסרת הצו, "וזאת מכיוון שגם התקשורת חששה שהעלילה נגדי תתברר כחסרת בסיס". קרבנות נחושה "זרקו עליי פצצת אטום" את נאומו פתח קצב בנימה אישית: "אני ניצב לפניכם גאה, אך מושפל. אני עומד לפניכם מרוסק וכואב, אך נחוש - אני לא נכנע. אני נחוש לא להרים ידיים, ונחוש להילחם על חשיפת כל האמת". הוא הביע ביטחון מוחלט כי בסופו של דבר ההיסטוריה תשפוט אותו לטובה. קצב טען כי במשך כמעט שלוש שנים נערך לו משפט רחוב חסר תקדים בהיקפו. "המערכת היתה נחושה להפליל אותי בכל מחיר, גם במחיר של עבירה על החוק", אמר, "במשך 32 חודשים שפכו את דמי, רמסו את זכויותיי וכבודי, סרקו את גופי במסרקות של ברזל. מסע הלינץ', האיום והרדיפה לא נפסקו. זרקו עליי פצצת אטום וריסקו אותי". בהתייחסו לתחושותיו הקשות בתקופה הזו ביקש הנשיא לשעבר לומר שהוא לא נשבר, אך מפיו יצאו המילים "לא התאבדתי". עוד לפני שסיים את המשפט - תיקן את עצמו. הוא טען נגד התקשורת שהיתה "חד-צדדית וממוקדת". לדבריו, גם לאחר שסוכם איתו על עסקת טיעון "שאין בה שום נגיעה אסורה, שום אמירה פסולה", הוא המשיך לספוג ביקורת קשה. "חשבתי שיגידו 'משה קצב, הוכחת את חפותך', אבל כלי התקשורת והיועץ המשפטי לממשלה המשיכו לשפוך את דמי, בלינץ' השיסוי". הוא אמר כי כשראה שכך הם פני הדברים, נסוג מהעסקה והחליט להוציא את האמת לאור בבית המשפט. הכחשה ומזעור קצב הדגיש כי מלכתחילה לא הוא ביקש להגיע להסדר, אלא הפרקליטות פנתה אליו שכן "מזוז היה זקוק לעסקה כדי להציל את כבודו". הוא טען כי חומר החקירה מלא בשקרים, עדויות שזוהמו, והתערבות גסה של פוליטיקאים ועיתונאים. "הכל נשען על רכילויות ושמועות בלבד, ללא שום ראיה ושום בסיס", אמר. קרבנות נוכח הדברים אמר כי הוא ממליץ למדינות טוטליטריות להאשים את יריבי השלטון באותן עבירות שהוא מואשם "כי כך לא צריך עדויות, וזה יותר חמור ממעשי רצח ויותר חמור ממעשי שחיתות". מסתבר, שאת שכניו של הנשיא לשעבר הנאום הזה הצליח לבלבל. בהמשך הכתבה מתוארת האהדה לקצב בקריית מלאכי: אווירה אוהדת בעיר עשרות מתושבי העיר הגיעו לאולם הכנסים שבו נערכת מסיבת העיתונאים כדי להביע תמיכה בו. לאולם הגיעו יועצי התקשורת של קצב ובני משפחתו, בהם אחיו ליאור ובניו. האווירה בעיר מגוריו של קצב תומכת ואוהדת. בעיר נתלו כרזות גדולות עם תמונתו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל, שתחתיהן הכיתוב: "קצב, אנחנו תומכים בך ומאמינים בך". המקצוענות של השופטים השופטים במשפט לעומת זאת היו מקצוענים. הם הכירו את כל התרגולות האלה והן פשוט לא עשו עליהן כל רושם. אם גם אתם רוצים להיות מקצוענים ולא להתבלבל ולרחם על הפוגעים, פשוט תייגו את תגובת הפוגעים – תרגולת מס' 1+ תרגולת מס' 2 + תרגולת מס' 3 = מתויג כפוגע!! |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה