מתוך האתר של בניה נוסבוים - עורכי דין
אלימות מינית אצל מתבגרים:
אלימות מינית של ילד או של מתבגר אינה מעידה חד-פעמית. ילד שתקף מינית ילד אחר, לא יפסיק בדרך כלל את התנהגותו, ותוקפנותו רק תלך ותחמיר ללא טיפול מתאים. רוב עברייני המין הבוגרים התחילו לתקוף בגיל ההתבגרות, וחלקם אף בהיותם ילדים.
בתופעת העבריינות המינית קיים פן ממכר מובהק, בדומה להתמכרויות אחרות, מקרה הפגיעה הראשון מוביל בדרך כלל למקרה פגיעה נוסף, חמור יותר, ומכאן נכנס הקטין התוקף למסלול של הסלמה במעשי האלימות.
על פי אחד המחקרים, שכיחות הפגיעות המיניות הנעשות בידי מתבגרים עולה פי 55 (!) כאשר הם נעשים מבוגרים, ובמקביל חלה הסלמה גם בחומרת הפגיעות. אף על פי מחקר עדכני שנעשה על ידי משרד המשפטים האמריקני (דצמבר, 2009), בני נוער מהווים יותר משליש מכלל עברייני המין נגד קטינים בארה"ב.
ראשית, כמה נקודות חשובות, כדי לנפץ מיתוסים נפוצים:
ללא התערבות של גורם מרתיע, לא תהיה לקטין מוטיבציה לשנות את התנהגותו או להתחייב לתוכנית טיפולית כלשהי.
אלימות מינית עשויה להתחיל בגיל צעיר מאוד - הרבה לפני גיל ההתבגרות - בגיל בית הספר היסודי ואפילו בגיל הגן.
ככל שהתוקף יקבל טיפול בגיל צעיר יותר, יגדל הסיכוי לשיקומו וקורבנות פוטנציאליים יינצלו מפגיעתו.
בניגוד לאמונה הרווחת, לא כל עברייני המין היו בילדותם קורבנות של פגיעה מינית, וגם לא כל הילדים שנפגעו מתקיפה מינית ייהפכו לתוקפים בעתיד.
רוב התוקפים הם בנים, אך קיים גם מיעוט קטן של בנות תוקפות. בין הקורבנות הקטינים שיעור הבנים זהה לשיעור הבנות, אבל עם ההתבגרות גדל שיעור הבנות הנפגעות בהשוואה לשיעור הבנים.
אלימות מינית של קטינים קיימת בכל שכבות האוכלוסייה, ללא קשר לרמת ההשכלה של הילדים או של הוריהם, למקום המגורים או לרקע הסוציו-אקונומי של המשפחה.
תופעות של אלימות מינית בקרב בני נוער, יכולות להתרחש במגוון רחב של צירופים: יחיד פוגע ביחיד, יחיד פוגע בקבוצה, קבוצה פוגעת ביחיד או קבוצה פוגעת בקבוצה. ממחקר עדכני של משרד המשפטים אמריקני (Finkelhor, Ormrod, Chaffin, דצמבר, 2009), עולה כי בני נוער נוטים יותר לעבריינות מין קבוצתית מאשר מבוגרים, וכי בני נוער בדרך כלל תוקפים את בני מינם.
לפגיעה מינית יש השפעות גופניות ונפשיות קשות על הנפגע, והיא עלולה לגרום לו נזק בלתי-הפיך. לכן יש חשיבות רבה למניעתה ולאיתורה מוקדם ככל האפשר.
סיבות לאלימות מינית בקרב בני נוער:
קשה מאוד להצביע מראש את הילדים העלולים לנהוג באלימות מינית, וגם בדיעבד לא תמיד אפשר להסביר מדוע ילד מסוים פגע מינית בילד אחר.
תוקפים רבים באים ממשפחות שקיימת בהן אלימות, מינית או אחרת. לעתים ההתנהגות המינית הלא-מקובלת היא תוצר של למידה חברתית לקויה, כאשר ההורים מתגמלים את הילד באופן חיובי על התנהגויות מיניות לא-ראויות. לא הוכחה תורשה בהקשר להתנהגות מינית אלימה.
השפעות טראומתיות בילדות, בעיקר קשר לא רציף ואלים מצד הדמות המטפלת העיקרית, יחד עם התנהגות אימפולסיבית ולא עיקבית, הן הסיבות הפסיכולוגיות להתפתחות הפגיעה המינית באחרים.
עבירות מין: ככלל, עבירות מין הן מעשים בעלי אופי מיני, אשר מוגדרים כעבירות פליליות על פי חוק העונשין וחוקים נוספים כגון החוק למניעת הטרדה מינית. מעשה הינו מיני, הן במהותו והן בנסיבות בו בוצע. מעשים נחשבים כעבירות מין, כאשר המכנה המשותף להם הינו היעדר הסכמה מצד האדם בו נעשה המעשה. ישנם מעשים הנחשבים קלים יותר - כגון אמירות בעלות גוון מיני, או מעשים מגונים כגון חשיפה בפומבי, וישנם מעשים המוגדרים כעבירות מין חמורות - כגון אונס, תקיפה מינית, בעילה אסורה, מעשה סדום, הטרדה מינית ועוד. תקיפה תוך שימוש באלימות או באיומים, הופכת עבירות מין לכאלה הנחשבות עבירות מין חמורות. כאשר עבירות המין מבוצעות על ידי בגירים כנגד קטינים, או כאשר עבירות מין מבוצעות בתוך המשפחה, עבירות המין מקבלות מימד של חומרה נוספת לפי חוק העונשין. כמובן, שהשימוש באלימות ובאיומים מקנים חומרה מיוחדת, הבאה לידי ביטוי בענישה מחמירה יותר. יש הבדל בחומרת עבירות מין וחומרת העונש, כאשר עבירות המין מתבצעות בקטין או תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או במסגרת טיפול נפשי או תוך ניצול מרות ביחסי עבודה מאשר ביצוע עבירות מין על מי שאינו נכנס תחת הקטגוריות האמורות. העונש על עבירות מין - אונס הינו מאסר עד 16 שנים, ואם העבירה מין מתבצעת על קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או באיומים או תוך גרימת חבלה גופנית, העונש הינו מאסר עד 20 שנים. אצל מתבגרים, הנמצאים בתקופה של גיבוש זהותם העצמית בכלל, וזהותם המינית בפרט. היות שכך, ישנה חשיבות לבדיקה מקפת – ולא רק במובן המשפטי או הראייתי - אלא גם הפסיכולוגי הרגשי - בכדי להבין את נסיבות המעשה ואת הצרכים הטיפוליים הנדרשים. הקטין או הקטינה הינם בשלב רגיש וקריטי בחייהם. המעשה המיני חסר הגבולות של הקטין, יכול להיות ביטוי למצוקה רגשית או סימפטום של פגיעה מינית בעברם, ואינו בהכרח אינדיקציה לדפוס מובנה של עבריינות מין. לא ניתן להבין או להתייחס משפטית למעשים הפליליים של קטין, מבלי להבין את הקונטקסט החברתי או הנפשי/רגשי שבו נעשה המעשה. רק התייחסות כזו, מאפשרת התייחסות משפטית נכונה ומקצועית למעשה ולעושה. רק מכאן, ניתן לגזור את ההתייחסות הנכונה לקטין ולמעשיו. הפרקליטות נותנת משקל רב בהגשת כתב אישום לעדות הקורבן בעבירות מין. לכן ישנה חשיבות קריטית לחשוד שמוזמן לחקירה במשטרה בעבירות מין, להתייעץ עם עורך דין שמומחה לעבירות מין לפני הגעתו לחקירה במשטרה. הרבה תלונות בעבירות מין, הינן נשוא לפרשנות הנסיבות של הסיטואציה. חקירה משטרתית הינה, מטבע הדברים מלחיצה ומפחידה. לאחר שקיבלת תדרוך מקצועי ונכון בטרם חקירתך במשטרה, תוכל למסור את גירסתך במשטרה באופן הגיוני ומתקבל על הדעת. במקרים מסויימים, תוכל להימנע מטעויות, שאת המחיר עליהן תשלם חלילה בחופש שלך. נסקור עתה באופן כללי את קשת עבירות המין. למען הסר ספק, זו אינה סקירה ממצה, ואיננה מהווה תחליף להתייעצות מעמיקה ומקצועית עם עורך דין המתמחה בתחום בכלל, ובתחום הנוער בפרט. אונס: המילה אונס מעלה הקשרים מפחידים של תקיפה מינית בכח, בסמטה אפילה. בפועל, "אונס" יכול לקרות בסיטואציות אחרות ושונות שאיננו מעלים על דעתינו, עד שהתלונה מגיעה כרעם ביום בהיר. במובן המשפטי, המונח "אונס" הוא קיום יחסי מין בכפייה וללא הסכמתו של הנאנס או הנאנסת. "הסכמה" הינה מושג פשוט לכאורה, אולם בפועל מדובר במושג חמקמק, שבסיטואציות מסויימות אינו ברור בגוונים של שחור/לבן. למעשה סדום, מוגדר כאקט של החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת (של גבר או אישה), או החדרת איבר מין לפיו של אדם. מכיוון שבחוק העונשין מוגדר אונס כך שקורבנותיו יכולות להיות רק נשים נופלים מקרי אינוס של גברים לגדר מעשה סדום במובנו הנ"ל. המונח "אונס סטטוטורי" (באנגלית statutory rape או אונס על פי החוק), מתייחס לקיום יחסי מין עם קטין, אף עם הקטין הביע לכאורה נכונות לקיומם. בעניין ה"קורבן", הגדרת קטין לצורך אונס סטטוטורי הינה לאו דווקא מתחת לגיל 18, אלא מתחת ל"גיל ההסכמה" הקבוע בחוק. בישראל, גיל ההסכמה ליחסי מין נע בין 14 ל-21 שנה, בהתאם לנסיבות. תקיפה מינית: כאמור, תקיפה פיזית נגד אדם הנושאת אופי מיני, הינה תקיפה מינית. לעניין זה, אין הבדל אם המגע בעל האופי המיני בוצע ישירות באמצעות גופו של התוקף או באמצעות חפץ כלשהו. בחוק העונשין מוגדרים מעשים אשר יחשבו לתקיפה מינית וביניהם מעשה מגונה, אונס ומעשה סדום. המקרה הקיצוני של תקיפה מינית הוא אונס. המקרה הקל, לכאורה, הוא המעשה המגונה, שהינו סוג של תקיפה מינית, ומוגדר כמעשה שנועד לצורך הסיפוק, ביזוי או גירוי של התוקף. יש המשייכים גם הטרדה מינית לגדר עבירות של תקיפה מינית, אך לרוב נעשית אבחנה כאשר בהטרדה מינית מדובר אך ורק באקט מילולי ואילו בתקיפה מינית מגע פיזי ממש. האבחנה מקבלת משנה תוקף מאחר שבישראל חוקק חוק מיוחד העוסק בהטרדה מינית והוא "החוק למניעת הטרדה מינית". בעילה אסורה בהסכמה: סעיף זה בחוק , נועד להגדיר מעשים מיניים הנעשים בהסכמתם המפורשת של הצדדים, ואולם גילה של הנפגעת אינו מאפשר את הסכמתו המשפטית. אגב, המונח "בעילה", פירושו החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה. כאמור, יחסי מין עם מי שהוא פחות מבן 14, ייחשבו בכל מקרה לאונס סטטוטורי. כאשר מדובר במגע מיני בין בני נוער, לא יחשב הדבר לעבירה של בעילה אסורה בהסכמה, אם אחד מבני הזוג לפחות הינו בגיל 14-16 והפרש הגילאים ביין בני הזוג לא עולה על 3 שנים. בעילה היא אסורה, אף עם בוצעה בהסכמת האישה, במקרים בהם:
הטרדה מינית: הטרדה מינית, היא התנהגות שבה אדם אחד (המטריד), גורם אי נעימות על רקע מיני לאדם אחר (המוטרד). ישנן ארבע רמות של הטרדה מינית, הנבדלות זו מזו במידת חומרתן:
הקושי בזיהוי הטרדה מינית נעוץ בעיקר בקו הגבול הדק בין המותר לאסור, קו המטושטש בחלק גדול מהמקרים וזאת מפני שהנושא מצוי בתחום האפור של יחסים בין המינים. הטרדה מינית מתרחשת בחסות הערפול המובנה בהגדרת מושגים כמו רומנטיקה, חיזור, משיכה ואהבה, לכן התנהגות אשר נתפסת אצל האחד כחיזור יכולה להיתפס על ידי האחר כהטרדה, ופעולה שהייתה יכולה להיתפס כפעולה רומנטית כאשר קיימת הדדיות, נתפשת על פי החוק כמעשה מגונה כאשר אחד מהצדדים איננו מעוניין בה. כאמור, כאשר הפעולה עוברת מדיבורים למעשים, היא קרויה תקיפה מינית: תקיפה אלימה, פעולה גופנית או מינית תוך שימוש בכוח פיזי או פסיכולוגי. הצורה החמורה ביותר של תקיפה מינית היא האונס. זכויות קורבן עבירה: הגנה על הנפגע/ת: זכותו של נפגע עבירה בכלל, ובכלל נפגע עבירת מין, להגנה מפני מבצע העבירה כנגדו .כלומר איסור מסירת פרטיו האישים של נפגע העבירה לרבות כתובת ומספרי טלפון. והזכאות למדור שקט מפני מבצע העבירה. החוק מעניק לנפגע העבירה את הזכות להיות מוגן מפני מבצע העבירה, באמצעות הוצאת צו הגנה. קבלת מידע: הזכות לקבלת מידע הינה זכות של נפגע עבירה מהגשת התלונה ועד לסיים ההליך הפלילי.
|
